אודות כפר כמא

Untitled-1456456456456

 

כפר כמא (באדיגית (צ'רקסית): Кфар Кама) הוא כפר צ'רקסי במעמד של מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל, סמוך לכביש 767 (כביש כפר תבור-כנרת). אחד מבין שני היישובים הצ'רקסיים בארץ (היישוב השני הוא ריחאניה, המשתייך למועצה אזורית מרום הגליל).

כל תושבי הכפר הם צ'רקסים שמוצאם מהרי הקווקז ודתם היא האסלאם. תושבי הכפר נמנים עם השפסוגים, אחד מ-12 השבטים הצ'רקסים.

 

על הצ'רקסים


 

tmonacircassianlaoreh
צ'רקסים
הנקראים בפי עצמם אדיגים (באדיגית: Адыгэхэ) הם עם קווקזי שמורכב מ-12 שבטים, המתגוררים בעיקר בצפון קווקז
ברוסיה, טורקיה והמזרח התיכון, עם פזורה פחות משמעותית בשאר העולם. בישראל ישנה קהילה קטנה של צ'רקסים, המתגוררים ברובם בשני כפרים בגליל: כפר כמא בגליל התחתון וריחאניה בגליל העליון.

המונח "צ'רקס" או "צ'רקסים" הינו כינוי שדבק בצ'רקסים על ידי עמים אחרים ואילו שמם המקורי הינו "אדיגה" או "אדיגים".

מוצאם של הצ'רקסים הוא מן האזור הצפון מערבי של הקווקז, מישור נהר קובאן על שם נהר קובאן הזורם שם. הצ'רקסים שייכים לקבוצת העמים הקווקזים הצפון-מערביים יחד עם האבחזים, האבזים והאוביחים, קבוצה אשר התפתחה מהעם ה"חאתי" הקדום אשר חי אלפי שנים לפני הנצרות במישור קובאן. הצ'רקסים חיו בקווקז עוד לפני 3000 שנה. רובם התפרנסו מרעיית צאן וענפים אחרים של חקלאות. התקופה הזאת ידועה כתקופת הדולמנים, שהם מערות קבורה, שהשתמשו בהם לרוב באותו זמן. דולמנים אפשר למצוא אף ברמת הגולן. הצ'רקסים היו אחד מהעמים הגדולים והחשובים בצפון הקווקז, ונחשבים למתיישבים הראשונים הידועים בקווקז.

לצ'רקסים חלק מההיסטוריה שעיצבה את העולם. מרבית הממלוכים היו עבדים צ'רקסיים וטורקיים שהובאו על ידי הסולטאנים הערביים כדי לשמש ככוח צבאי. במאה ה-13 הצליחו הממלוכים לתפוס את השלטון בקהיר, ובכך הפכו הממלוכים לבעלי ההשפעה הגדולים בעולם המוסלמי. התקופה הממלוכית עצמה מתחלקת לשתי תקופות: תקופת שלטון הבחרי שחלק מהסולטאנים הראשונים בו היו צ'רקסיים, ותקופת שלטון הבורג'י שכמעט כל הסולטאנים בו היו ממוצא צ'רקסי.

הצ'רקסים התנצרו לפני המאה החמישית אבל היו מושפעים עדיין על ידי אלים אנמיים. במאה החמש עשרה, בהשפעת הטטרים של קרים ואנשי דת עות'מאניים, התאסלמו הצ'רקסים.

הצ'רקסים יצאו מן הקווקז החל משנת 1864. היציאה נבעה מהפסדם במלחמה נגד רוסיה. רוסיה החלה במלחמה לכיבוש הקווקז במאה ה-14. הניסיון לכיבוש הקווקז נבע ממדיניות ההתפשטות הרוסית ובגלל החשיבות האסטרטגית של הקווקז. מיד עם סיום המלחמה ב-1864 הרוסים הנהיגו מדיניות ש"דחפה" את האדיגים להגר מן הקווקז. כיבוש הקווקז על ידיהאימפריה הרוסית במאה ה-19 הביא להרס והרג רב בקרב הצ'רקסים, קרוב למיליון וחצי צ'רקסים נרצחו וכמעט 90% מהצ'רקסים הוגלו ממולדתם. גלות הצ'רקסים נחשבת בעיני היסטוריונים רבים לאסון הגדול ביותר במאה ה-19. האימפריה העות'מאנית, ששלטה במרבית השטח שמדרום לרוסיה וראתה בהם לוחמים אמיצים ומנוסים, קלטה אותם בשטחיה ועודדה אותם להתיישב באזורי ספר בעייתיים. רבים מהצ'רקסים נמכרו בשוקי עבדים בטורקיה. האימפריה העות'מאנית נקטה צעדי קליטה נוחים ו- 900,000 צ'רקסים יצאו מן הקווקז אל האימפריה העות'מאנית. הם יושבו בבלקנים על הגבול הנוצרי של האימפריה. ב-1878 בולגריה זכתה בעצמאות לאחר מרד. הצ'רקסים הועברו מן הבלקנים אל רחבי האימפריה. הרוב התיישב בטורקיה, חלק חזר בצורה בלתי ליגלית אל הקווקז, וחלק אחר הגיע אל המזרח התיכון וגם אל ארץ ישראל.

 

ההיסטוריה של הכפר

 


800px-pikiwiki_israel_11817_old_quassrter_of_kfar_kamaכפר כמא נוסד בשנת 1878. חפירות ארכאולוגיות גילו בסביבות הכפר כנסייה מן המאה ה-6 לספירה, אך המקום לא היה מיושב ברציפות, והכפר באופן בו הוא מוכר היום נוסד בשנת 1876 על ידי צ'רקסים אשר במהלך המלחמה הרוסית-צ'רקסית מולדתם נכבשה על ידי האימפריה הרוסית, כחלק מטיהור אתני שביצעו הרוסים (גלות הצ'רקסים), והצ'רקסים נאלצו לעבור לשטח האימפריה העות'מאנית.

הכפר הוקם כחלק מקבוצה גדולה של יישובים צ'רקסיים שהוקמו בשולי הארץ: באזור הגולן (עם מרכז בקוניטרה), בירדן (שם יישבו בין השאר את עמאן), בכפר כמא (שגבל באזור התבור שהיה בשליטת השבט הבדואי א-סבייח), בריחניה, ובשטח שלימים הוקמה בו חדרה.

על פי סקר הכפרים משנת 1945 התגוררו בכפר 660 תושבים ושטחו מנה 8,819 דונמים ובשנת 1960 חובר הכפר לרשת החשמל הארצית.‏

 

 

הכפר כיום


 

האזור המכונה כיום "הכפר הישן" בנוי בסגנון צ'רקסי ישן בו חצרות הבתים צמודים ובעלי קיר משותף שדלת פנימית מחברת בין החצרות. הבתים נבנו מסביב למסגד והרחובות צרים. סגנון בנייה זה נועד בעיקר למטרות הגנה במקרה של תקיפת היישוב.

המסגד הגדול בכפר, היחיד לעת עתה, משרת את תושבי היישוב. המסגד בולט במראהו ממסגדים אחרים בשל צריחו המתומן ושילוב אבני הבזלת בקירות החיצוניים בשיטת האבלק. מראהו מזכיר במידה רבה את המסגד הצ'רקסי בעמאן (מסגד אבו דרוויש). המסגד הראשון של היישוב בלט גם הוא בזכות צריחו המרובע.

בכפר פועל המרכז למורשת הצ'רקסית. החל מראשית עשור השני של המאה ה-21, מדי שנה בחודש יולי מתקיימת בכפר פעילות במסגרת פסטיבל "כפר ביקרתם", בו נחשפים הכפרים הדרוזים והצ'רקסים בארץ.

ביישוב פועלת מרפאה קהילתית של שירותי בריאות כללית. כמו כן, פועלת ביישוב תחנה לבריאות המשפחה.

בכפר 90 בתי עסק וביניהם סניף של בנק מרכנתיל דיסקונט. היישוב מהווה מרכז מסחר אזורי בשל מספרם הרב של החנויות הפועלות בו.

122284_800_600

 

חינוך ותרבות


 

ביישוב פועלים מספר מעוני יום, גני ילדים וכן בית ספר יסודי וחטיבת ביניים. שפת ההוראה בבתי הספר היא עברית, אך במקביל לומדים התלמידים את השפה הצ'רקסית ואת מורשת העדה, בנוסף לערבית וללימוד דת האסלאם. בתום הלימודים בחטיבת הבניים, עוברים חלק מהתלמידים ללמוד בתיכון ע"ש כדורי, הסמוך ליישוב. חלק אחר של התלמידים עובר ללמוד בעפולה, בתיכון של רשת "אורט".

ביישוב קיים אצטדיון כדורגל היכול לאכלס 600 צופים. ביישוב נמצא גם אולם כדורסל המשמש גם את תלמידי בית הספר היסודי, מתנ"ס המכיל מגרש טניס ומגרש קטרגל ובריכת שחייה המשמשת את תושבי היישוב. לרווחת התושבים פועלים גם מועדון נוער ומועדון קשישים.

להקת המחול "תיפסה", להקת המחול הצ'רקסי הייצוגית של היישוב, מציגה ריקודים אותנטים מהמסורת הצ'רקסית, ועורכת הופעות ברחבי הארץ.

 

אוכלוסיה ונתונים


 

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לדצמבר 2013, מתגוררים בכפר כמא 3,117 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎0.6%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2012, המועצה המקומית מדורגת 4 מתוך 10, בדירוג החברתי-כלכלי. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת תשע"ב (2011‏-2012) היה 59.0%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2011 היה 6,673 ש"ח (ממוצע ארצי: 7,964 ש"ח).‏ רוב הנשים בכפר יוצאות לעבודה מחוץ למשקי הבית שלהן.

תושבי הכפר הינם דוברי צ'רקסית ועברית ברמת שפת אם.